כששמעתי את קול המכה

כששמעתי את קול המכה
הייתי קצר מזכור
קרוב מגעת באש
והייתם איתי
בקושי נמלטתי
והיא בשערי
בין להבות שעדין חיות
אי אפשר לקנות
שיח בוער ואינו אוכל
לנבא ביאת משיח
ערבות שירי נטרפו
ביד רוח קרה
דירתי הפכה לזרה
כל פגישה התעוררות
אין בריחה ממרכבות הנצח
אני נותן דרור למחשבותיי
לצאת מבטן אדמה
לדבר בשביל עצמן
להסביר מה הן עוברות
במסען אל החיים
שאולי נגזר דיני
לרוץ אחר השמש
הנדמית שוקעת
בקשקשיו של דג ענק
משוריין היטב
בהרי האמת היחסית
חיי עוברים עלי בשינה
מתהפך במיטה ונופל
הכול מתוכנן
כאילו המודעות
מכשילה אותי
פנים לא מוכרות
מציצות מהאפילה
לאור ירח
אני מאבד דרכי
שהתרחקנו
אל מאחורי הגבעה הבאה
בקרב בלתי נראה
במקום בו היינו נפגשים
בו ידינו היו נוגעות
בו היינו משאירים חלק מעצמינו
והולכים
אליו היינו חוזרים ברגעים
ורואים מה שהיה בינינו
השיר ממשיך לנגן עד החצי
על מיתרי כאב
לטפל בפצע
לכסות בטוב
לשמור נרות שכבו
ליד מיטתכם
ואתם בבגדי חג עדיין
כמו הגורל הלבישכם
לקראת צאתכם
אל האחרונה בדרכים
לקראת הפרידה
שזוכרת
כי יש הרבה לזכור
ובסוף תהמר על הכול
אז זה חיים או מוות
להיות או לא
זו השאלה
מי שואל
מי עונה