בעיני ליליות

בעיני ליליות
מיטשטשים הגבולות
בין אדם לאדם
רוח נפש ולב
חוזרים אל התוהו
כאבן מושלכת אל באר
לפצוע את פני התהום
עיגולים
טיפת מים שמשכת
את נושאת על ראשך כמגדל
מנסה לאזן
אדמה ושמיים
ונותרו
באר ומקום לחלום
להתקרב לאט
כבניית נטיפים
לעוף במעמקים
לשוט על חול
לתקוע יתד
בתקתוק הזמן
באוויר בשינוי בזרימה
להחזיק יריעת אוהל ביד
כותל אחד מבד
להחליק על פניי
ללטף
ועולם ומלואו
ישתקף