קשתות העיר

קשתות העיר נוטות
יום יום יותר
לקימור המושלם
קשות יותר לטיפוס
חמות מדי למגע
החומות
נבנות
העיר
מתכווצת בפחדיה
מהחוץ אל הפנים
אין יוצא ואין בא
שמא תכנס סחורה נגועה
מרפא האליל
צרוב עיניים
משתלשל משמיים
תלוי על חבל דק
סיביו נתלשים
אחד אחד
מגדלים נופלים
הרקיע חלק מדי
לטעמו של המלך
החץ
קפוא באוויר
התפוח פולח
אתו לב הנסיכה
ענף שנקטף מאדמה
ממשיך לפעום
לגדל ניצנים כל שנה
להפריח זרעים עם הרוח
להמתיק
את שמחתך בשמחתי
את חיוכך בחיוכי
את צחוקך שאבד