בתי נואשות

בתי נואשות
לא צופה בחדשות
רוחף או נוגע
לאן שהילכתי בשדות השמים
כבול לעברי
עד זריחת לבנה אמיתית מהאור
עד התעוררות הנסיכה אל חלום
אוחז בידה
בטוחים בינתיים
לבהות אל קיר לבן
לבנות ערי נמל
לשוט לחושך
זיכרונות טובעים
נחבט בסירת התגליות שלי
במחשבות
חובקות עולם
ואותך
בלי שתדעי
קשור בחוטי משי לצדך
בפנים שהחווירו
ואת מחבקת את האור
אולי תאמרו
התחלפו התפקידים
כשהתחלפו הממלכות
מרחבי הזמן אינם נצח
יש קוים
יש תהום
אני נסיך כלוא
מחכה שתציל
לא באה באביב לקחתו
נסיכות
מה לעשות
לא צועקות ממגדלים
ורק באגדות
בריח המשקר של פעם ראשונה
שעוד לא טעם את טעם
הבשר החי
בשמים שלא נפתחו לקלוט
לא רדפו אמת
רק טיפות גשם
רק דמעות
מוצצות את לב שירי