בכניסה אל ההיכל

בכניסה אל ההיכל
אפשר שלא הבחנתי בך
בין הנוכחים
בצאתי כמו הבריקו פנייך
רעננות ויפות
מול האור
ואני שתיתי אותן
כמי מעין
אל עומק היום
נשאתיך עמי
בתרמיל נדודים
פנייך זרחו לי
כשמש בלילה
הילה עטפה אותך
כזו שנסוכה
על פני הצוענים
במסעותיהם
הלכנו אל האוהל
למדנו את כף היד
כמפת הדרך
הסרנו גבולות זמן וארץ
שכבות בוץ ושנים
גילינו צבעים
וימים אבודים
האם השקט הזה
ייטיב אתנו
ומה יהא עליך
על היופי שבך
על היופי שביופי שבך
ומה על פנייך
שהיו גופך
האם יתגלה מחוז חפצנו
פשוט
כמראה הארץ
מגובה הענן